פסק-דין בתיק ת"א 6848-05-11

תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. המחלוקת היא בסוגיית הנזק בלבד.

התובע והתאונה

1.                    התובע, יליד 21/10/84, כיום כבן 29, נפגע בתאונת דרכים שארעה ב-5/11/07 ( התאונה).

2.                    בתאונה נפגע בפניו, בגופו ובגפיו ואושפז לתקופה של 18 ימים.

3.                    במועד התאונה היה חייל בשירות סדיר. כיום עובד כאחראי אחזקה בחברת יורוקום.

הנכויות הרפואיות

4.                    הצדדים מינו ארבעה מומחים רפואיים לבדיקת מצבו של התובע ולקביעת נכותו בהתאם ל תקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1965 ( התקנות).

5.                    אורתופדיה: ד"ר אייכנבלט מצא כי לתובע נותרה נכות בשיעור 10% על-פי החלוקה הבאה: 7% בשל פגיעה בברך ימין - הגבלה בסוף טווח הכיפוף, רגישות וקרע חלקי ברצועה, אך ללא דלדול שרירים או פגיעה ביציבות (סעיף 35(1)(ב) לתקנות); ו-3% בשל מגבלות קלות מאוד בתנועת הצוואר (סעיף 37(5)(א) לתקנות).

6.                    כירורגית פה-ולסת: ד"ר הורביץ מצא כי לתובע נותרה נכות משוקללת בשיעור 17% על-פי החלוקה הבאה: 10% בשל צלקות בשפה ובגבה השמאלית, פגמנטציה בעור הפנים, זיגומה (עצם הלחי) שקועה ומפתח עין שמאל קטן מזה שבימין (סעיף 75(2)(ב) מותאם); 5% בשל הפרעה במנגנון הלעיסה (סעיף 73(2)(א) 1-2 בהתאמה); ו3% בשל הפרעה תחושתית בעור הפנים (סעיף 29(5)(א)(1)). המומחה הוסיף כי שן 11 ושן 37 נפגעו בתאונה וכי התובע זכאי לטיפולים בגינן.

7.                    עיניים: פרופ' טרייסטר מצא כי לא נותרה נכות.

8.                    א.א.ג: פרופ' אופיר מצא כי לא נותרה נכות.

סה"כ הנכות הרפואית המשוקללת - 25.35%.

הנכות התפקודית והפגיעה בכושר עיסוקו של התובע

9.                    התובע טוען כי נותרה לו נכות תפקודית בשיעור 18%. לטענתו, הנכות האורטופדית היא תפקודית במלואה שכן היא מקשה עליו בעבודות פיזיות ובחיים היום-יום, לרבות ביכולתו לטפל בילדיו הקטנים, שכן הרמת משאות ומשקלים גורמת לו כאב וסבל. התובע מוסיף כי הנכות בתחום הפה והלסת תפקודית במחציתה. לטענתו, אף שמדובר בצלקות יש להן גם מאפיינים תפקודיים הן בשל היותן בפנים, דבר הגורם לו אי-נעימות ומבוכה, והן משום שהפגיעה במנגנון הלעיסה מקשה עליו בדיבור לאורך זמן [סעיפים 4-5 לתצהירות, עמ' 9 משורה 3 ועמ' 10 משורה 28].

10.                הנתבעת טוענת כי הנכות התפקודית אינה עולה על 5% שכן מדובר בנכויות קלות ביותר בכל אחד מהתחומים ובצלקות שאינן תפקודיות מטבען. הנתבעת מצביעה על כך שמאז שחרורו מצה"ל שמר התובע על רצף תעסוקתי והתקדם בעבודתו ללא כל מגבלה ומדגישה כי לא הובאה כל ראיה אובייקטיבית לפגיעה תפקודית כלשהי וכי בפועל שכרו הושבח במשך השנים.

11.                בבואו להעריך את הנכות התפקודית מתחשב בית-המשפט במכלול גורמים רלוונטיים ובהם שיעור הנכות הרפואית, טיב הנכויות ואופיין, השפעתן על תחום עיסוקו הספציפי של הנפגע, גילו של הנפגע, השכלתו, כישוריו, וכיוצ"ב. יש לבחון גם ראיות אובייקטיביות המצביעות על פגיעה, כשראיות הנוגעות לשכרו מהוות מדד חשוב להערכת הפגיעה בכושר ההשתכרות (ע"א 3049/03 גירוגיסיאן נ' רמזי, פ"ד נב(3)792 [1995]; ע''א 2113/90 אדלר נ' סוכנויות דרום בע''מ [1992]; ע"א 6601/07 אבו סרחאן נ' כלל חברה לביטוח בע"מ [2010]). במקרה הנוכחי הנכות המצטברת היא אמנם גבוהה ברם, בפועל מדובר במקבץ נכויות קלות שהשפעת כל אחת מהן כשלעצמה אינה גבוהה. מבחינה אורטופדית הפגיעה בתנועות הצוואר היא מזערית ואילו הפגיעה בברך היא בעלת משמעות אולם גם היא קלה, בקצה טווח הכיפוף כאשר המומחה מציין שלא ניכרים דלדול שרירים או אי יציבות.  הנכויות בפנים ובפה הן אסטטיות באופיין ואין להן השפעה תפקודית ישירה. טענת התובע כי הוא מתקשה בדיבור ממושך לא הוכחה, ולא ניכרה בעדותו באולם בית-המשפט, והפרעה בלעיסה אינה אמורה להשפיע על כושר תעסוקתו כמנהל אחזקה (או בכל מקצוע אחר). הפיגמנטציה והצלקות בפנים ובעין אינן ניכרות באופן בולט, ואף שאני נכון להכיר באפשרות כי צלקת בפנים גורמת לאי-נוחות ועשויה להשפיע על בטחונו העצמי של הנפגע, דבר שיש לו השפעה תפקודית מסוימת (ע"א 169/77 שוורץ נ' ליברמן, פ"ד לב(3) 561 [1978]; ע"א 557/88 מרון נ' ישראלי, פ"ד מו(2) 286 [1992]), במקרה הנוכחי הוכח כי התובע שמר על רצף תעסוקת והתקדם במשך השנים בתפקידיו ובשכרו ולפיכך שוכנעתי כי ההשפעה התפקודית - ככל שקיימת - היא מוגבלת. בהקשר זה נתתי דעתי, בין השאר, לעובדה שבעבודתו הקודמת בחברת פרטנר קודם לתפקיד סגן מנהל צוות וכי בעבודתו הנוכחית הוא עובד כמנהל אחזקה, משרה בה הוא עובד מול קבלני משנה וגורמים נוספים ואחראי על הקמתם ועל אחזקתם של מספר מבנים, ואין כל ראיה למגלה בקשר עם גורמים אלו. אציין כי על פי עדות התובע עבודתו אינה פיסית אלא ניהולית [עמ' 8, 12], אם כי הצורך בתנועה והגעה למבנים עשוי להדגיש את תפקודיות הפגיעה בברך.

12.                על בסיס כל אלו, ובשקלול הנתונים, מצאתי להעריך את נכותו התפקודית של התובע ב- 15% (75% מהנכות האורתופדית שהיא כאמור צירוף של שתי נכויות קלות וכ-50% מהנכות בפנים, אף שמדובר בנכות אסתתית ויש ספקות לגבי השפעתה).

ראשי הנזק

הפסדי השתכרות לעבר